למה היא לא יכולה לפרגן לי?


מור ומרים נשואים 15 שנים. 
מור התלונן שמרים לא מפרגנת לו על האהבה שלו לספורט, והרבה יותר מזה, מעקמת פרצוף, לא רוצה לדבר, ממש מתרחקת
וכל זה רק בגלל שהתחביב שלו זה ספורט. 
לשאלתי למה הוא מתכוון כשהוא אומר ספורט,  מור פירט :
ריצה כל יום בחמש וחצי בבוקר. 
שלוש פעמים בשבוע חדר כושר, 
רכיבה על אופניים כל ערב במשך שעה וחצי
ובנוסף כשיש מרתונים, טריאטלונים וכו', הוא לוקח בהם חלק וזה כולל גם במרתונים בחו"ל. 

כל הזמן שמור תאר את מקום הספורט בחייו, 
עיניו זרחו, הוא דיבר בהתלהבות ובפירוט רב מאוד.
ומרים? הלכה והתכווצה על הכיסא.. בהתחלה הבעת הפנים שלה היתה משועשעת 
אך ככל שמור פירט יותר, הבעת הפנים הרצינה, 
היא נענעה את הראש מצד לצד והגוף שלה שקע לתוך הכורסא. 
כשפניתי למרים היא התחילה לדמוע,
"כואב לי הפער בין מה שמור מרגיש וחווה לבין מה שאני מרגישה וחווה".
ביקשתי ממנה שתאמר למור מה היא אוהבת בו. 
ואז עודדתי אותה לדבר, במנות קטנות, על כל מה שמפריע לה בהקשר הזה, 
על מה שהיא מרגישה.

התהליך שעבדתי איתם נקרא 'דיאלוג שלושת השלבים'  מבוסס אימגו והוא מומלץ מאוד בכל פעם שאתם נתקלים בחוסר הסכמה או בקונפליקט.. 

בוחרים אחד מכם שהוא זה שיביע את מה מפריע לו. סיטואציה אחת ורק עליה מדברים.
השיחה מתחילה כשבן הזוג שנבחר מתחיל בהפקדות (אמירת מילים טובות, ראיית גדולתו של האחר)
ואז...

שלב ראשון:
צד א' מדבר ומתחיל ב "אני מרגיש.ה.... כשאת.ה..."
הוא מתאר את הרגשות, התחושות, המחשבות שיש לו כש... 
אין כאן האשמה אלא תיאור של המצב הרגשי, נפשי של המדבר.ת.
יש לעצור, כל מספר משפטים, כדי לאפשר לצד השני לחזור על הדברים.
צד ב' חוזר.ת על הדברים שנאמרו ומוסיף.ה:
'שמעתי אותך? ספר.י   לי  עוד'. 

וחוזר חלילה עד שצד א' אומר כל מה שהוא 
מרגיש.  (כשצד אחד מדבר, הצד השני לא מתפרץ לדבריו גם אם לדעתו נאמרו דברים לא נכונים)

במקרה שלנו, מרים דיברה על הרגשה של התרחקות ביניהם, על בדידות בקשר, 
על עצב גדול שאין מספיק מקום לביחד כי הרבה מהזמן הזה הולך לספורט. על התחושה שהיא לבד מול הילדים כי הם מתגעגעים ושואלים אותה 'איפה אבא?' , על כיווץ בגוף וכעס בכל פעם שהוא יוצא לספורט שלו. על שהיא מרגישה שהספורט הפך להיות הפילגש של מור. 

כל שניים שלושה משפטים, מרים עצרה 
ומור שיקף (חזר על הדברים שמרים אמרה) :
"אני שומע ש... שמעתי אותך? ספרי לי עוד" 
אם לא דייק מרים תיקנה.
וכאמור מרים שיתפה עוד ועוד.. 

שלב שני:
צד ב' אומר מה הבין מתוך הדברים שנאמרו על ידי צד א' "אני מבין ש..."

במקרה שלנו, מור אמר "אני מבין שהתדירות של היציאות שלי נותנת לך הרגשה שלא איכפת לי ממך, מהילדים"

שלב שלישי: 
צד ב' אומר " מגיע לך כל מה שאת.ה מבקש.ת
ומה שאני מתחייב.ת לתת הוא... " 

במקרה שלנו, מור אמר שכל מה שהוא מוכן לעשות בשלב זה הוא ללכת פעמיים בשבוע לחדר כושר בשעות אחרות ולצאת לרכיבות האופניים מאוחר או לשלב את רכיבת האופניים 
עם העבודה שלו, הוא ימצא דרך, העיקר שהוא יהיה בבית בערבים וכך יהיה יותר גם עם מרים וגם עם הילדים".

מרים אמרה שזו פעם ראשונה מזה שנים רבות שהיא הצליחה להעביר למור מה שהיא מרגישה. 
מור אמר שזו פעם ראשונה שהוא מבין את המקום של מרים, 
כי תמיד כשהיא אמרה משהו בנושא הספורט שלו, זה היה מלווה בהמון כעס והאשמה והוא 'סגר' את עצמו מלהקשיב. 

תהליך זה נקרא 'דיאלוג שלושת השלבים' או 'דיאלוג התכוונותי' 
והוא כלי מתוך ה'אימגו' של פרופ' הנדריקס. 
בתחילת הדרך, התהליך בהחלט לא קל, עדיין יש התנגדויות. 
החדשות הטובות הן שכמו בכל דבר, אם חוזרים עליו, לאט לאט בני הזוג מתחילים להבין אחד את השני 
להקשיב,
לכבד,
לדבר ....


האם יש לך משהו שמפריע לך בזוגיות? 
אם כן, ממליצה בחום לערוך שיחה דומה עם האנשים שסביבך. 
בשיחה הזו אין  האשמה ולכן שני הצדדים פתוחים להקשיב ומוכנים להיטיב עם הצד השני.  

מי שמתקשה או רוצה להבין יותר, להתייעץ ... 
שלא יהסס לפנות אלי

פוסטים אחרונים

New Paragraph

By haya pinhas 27 Jun, 2021
"הוא אף פעם לא מכין שיעורים לבד" "היא לא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם" אני שומעת לא פעם הורים מתוסכלים המתלוננים על ילדיהם. המילים "תמיד", "אף פעם", "חודש שלם" ואפילו "כמעט תמיד" חוזרות על עצמן. כאשר אני שואלת שאלות כדי להבין יותר מה באמת קרה, אני מגלה עובדות שאינן תומכות בהכללות שההורים אמרו. הילד שאף פעם לא מכין שיעורים לבד – בבירור המציאות, התגלה שהוא לעיתים מבקש עזרה במקצועות רבי מלל וגם זה רק כשיש לו הרבה מאוד שיעורים. הילדה שלא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם, אוכלת אצל הסבתא ואצל חברים גם מאכלים נוספים. עודדתי את ההורים לשוחח עם הילדים ולהבין מה עומד מאחורי ההתנהגות שלהם. הילד אוהב שאמא מקדישה זמן רק לו. כשהוא מציע לך שישחקו יחד, אין לה תמיד זמן. אבל כשהוא מתלונן על שיעורים, היא תמיד יושבת לידו. הילדה לא רואה שהיא מתעקשת. היא פשוט אומרת להם שזה מה שהיא רוצה לאכול והם נותנים. היא גם אוהבת את הדאגה שלהם סביבה. כאשר ממעטים להשתמש בהכללות ומאפשרים בירור של העובדות, מגלים הרבה פעמים מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות של הילד. שימו לב מתי וכמה אתם משתמשים במילות הכללה/צמצום כמו: תמיד, כמעט תמיד, כל הזמן (כל ה...), אף פעם, פעם אחת, כלום, הכל.... כאשר אתם שמים לב שאתם מכלילים, שוחחו עם הילד, הבינו למה הוא בוחר להתנהג בצורה שהוא מתנהג . וחשוב שתגלו אמפטיה, אל תכנסו למגננה ובטח לא להתחשבנויות של "אבל פעם..." קבלו את מה שהילד אומר, הודו לו שהיה כן אתכם ושימו לב איך אתם יכולים להיענות לצורך, שנמצא מתחת להתנהגות שלו. הכללות יוצרות מיסוך ולא מאפשרות בירור ענייני למה הילד מתנהג כמו שהוא מתנהג. כאשר נצמדים לעובדות, מגלים שמנעד התגובות של הילד רחב יותר ממה שחשבו. וזכרו, אני פה לעזרתכם אל תהססו לפנות אלי גם בפרטי בכל שאלה, תהיה, אתגר שיש לכם.
By חיה פנחס 29 May, 2021
"' את צריכה לשמוע איך הוא מדבר אליי ליד החברים שלו" " היא מבטלת כל מה שאני אומר, בעיקר כשאנחנו ליד ההורים שלה". " אי אפשר להמשיך לחיות ככה, כשרואים רק כמה אני לא..." כל אחד רוצה שיתייחסו אליו בכבוד, חשוב לבדוק האם אנחנו מתייחסים בכבוד, בעיקר לקרובים לנו ביותר. פרופ' שלנגר , פרופ' באוניברסיטה העברית, בחוג לפילוסופיה, מדבר על שלוש משמעויות שהוא נתן ל"כבוד האדם": 1. Honor – "יִקר" . 2. Respect – הערכה. 3. Dignity –חשיבות האדם. 1. Honor – "יִקר" - כבוד האדם במובן של ה- Honor - יצירת קודים בהתנהגויות וטקסים, מנהגים קבועים שחוזרים על עצמם. זה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות, בשפת הגוף, במרחק. בזוגיות זה יבוא לידי ביטוי באינטראקציה בין בני הזוג. חשוב לייצר את ה"ככה זה" אצלנו, כי זה שומר על המסגרת של הזוגיות. ב-Honor- אנחנו שומרים על המסגרת של הזוגיות שתורמת לחוויית הביטחון בתוך הזוגיות. לדוגמה: אחרי שהילדים נרדמים יושבים רבע שעה ומדברים, או כל מי שיוצא מהבית, ניגש לבן הזוג שנשאר בבית ונותן חיבוק ונשיקה. איך ה-Honor בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? מה חשוב לכם שיהיה שם, בתוך היחסים שלכם, שייצר את הסדר הזה, את הקדימות הזאת? אילו דברים הקבועים, שגרות הקבועות, דברים שחוזרים על עצמם יש בזוגיות שלכם? מהו ה"ככה זה" אצלנו שלכם? חשוב : - קבעו שגרות שמוסכמות על שניכם, חשבו מה ייתן לכם את ההרגשה שרואים אתכם, שאכפת מכם? - הוסיפו כל פעם מנהג אחד שמוסכם עליכם, כשהוא יהפוך לשגרה, הוסיפו מנהג נוסף . 2. Respect – הערכה - כאן כבוד האדם יבוא לידי ביטוי ביכולת שלנו לזהות שבן הזוג עשה מעשה ראוי ולשבח אותו על כך ולתת לו חיזוק חיובי על כך, לעודד אותו, להוקיר אותו ולהכיר בזה. כן, פרגון שייך לכבוד אדם. זהו צורך בסיסי אנושי, כשמישהו עשה מעשה ראוי, זה לא מובן מאליו, תפקידנו לסמן את זה, להוקיר את זה, להודות בזה, מהלב. איך ה-Respect בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? - באיזו דרך אתם מפרגנים אחד לשני? - מה האופן שבו האחר יודע שאתם מעריכים אותו? חשוב: - עשו לכם מנהג לומר, לפחות פעם אחת ביום, מילה טובה לבן הזוג. - ציינו לעצמכם , ואפשר גם לומר לו, לפחות פעם ביום, משהו שהוא עשה שהרחיב לכם את הלב, זה יכול להיות גם משהו קטן. 3. Dignity –חשיבות האדם - פרופ' שלנגר מפרש את Dignity כמשהו שיש לנו אותו. אלה קודים פנימיים שיש לנו והם אינם מותנים ותלויים בנסיבות ובמי אשר מולי. איך ה Dignity בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? - עד כמה אתם מביאים את עצמכם בזוגיות? - עד כמה אתם מרגישים שזה בטוח לכם להיות חשופים בזוגיות? חשוב - התייחסו בכבוד לבן הזוג כשאתם לבד ועל אחת כמה וכמה ליד הילדים או ליד אנשים. - זכרו כשאתם "מקטינים", מורידים מכבודו של בן הזוג, אתם מעידים בעצם על עצמכם, שזה בן הזוג שלכם. ואם אתם מתקשים, אל תהססו לפנות אלי , אשמח לעזור.
Share by: