"היכולת להתבונן ללא שיפוטיות,
היא הצורה הגבוהה ביותר של האינטליגנציה האנושית"
                   (קרישנמורטי)

" מהרגע שאתה נכנס הביתה אתה רק עם עצמך"
"כל הזמן את רואה רק מה אני לא עושה"

האומנם? 

בכל שיח, גם ביני לבין עצמי, ובטח כזה שיח עם אחרים, חשוב להפריד בין עובדות לבין דעות. 

עובדה היא מאורע או פעולה שקרו באמת.
דעה היא המחשבה שחושבים על אותו מאורע. פעמים רבות אנחנו משנים קצת את העובדות כדי שיתאימו לדעות שלנו, לפרשנות שלנו

דעות אנחנו מביאים אתנו מניסיון חיים, 
ממה שהטמענו מההורים, החברים, הסביבה.. 
עובדות שייכות למה שקורה באמת.

חשוב שנבין שהפרשנות אינה באה מתוך כוונה רעה אלא כי אנחנו רוצים להגן על עצמנו,
לסדר את מה שראינו. המוח ההישרדותי נכנס לפעולה ומנסה לעשות סדר, להבין מי נגד מי ומה קרה, והצורך להגן על עצמנו, מביא פרשנות שבדרך כלל לטובתנו, פרשנות שמרגיעה אותנו. 

אם נפריד בין העובדות - מה שבאמת קרה
לבין מה שאנחנו חושבים על מה שקרה,
נוכל לקדם שיח מיטיב.

"תמיד מהרגע שאתה נכנס הביתה אתה רק עם עצמך"
בבירור העובדות, עלה שזה לא קורה תמיד ולא לאורך זמן, זה לוקח מקסימום רבע שעה שהוא מסתגר בחדר. 
הבנת המציאות הביאה לה רוגע שאפשר לה לראות את הצורך שלו באתנחתא במעבר מהחוץ לבית. 

"כל הזמן את רואה רק מה אני לא עושה"
בבירור העובדות, עלה שזה לא קורה כל הזמן,
שלעיתים הוא מקבל מחמאות על מה שעשה,
וגם קורה שהוא לא עשה ולא היתה התייחסות שלילית. 
ברגע שיכול היה לראות שזו פרשנות שלו והיא לא חד משמעית, השיח השתנה לחלוטין. 

הכללות:  תמיד, כל פעם, שבוע שלם... יכולים להוות סימן שאנחנו מביעים דעה. 

שימו לב מתי אתם מדברים עובדות 
ומתי אתם מפרשים את מה שקרה. 

ואם אתם רוצים עזרה בזה,
אל תהססו לפנות אלי.

פוסטים אחרונים

New Paragraph

By haya pinhas 27 Jun, 2021
"הוא אף פעם לא מכין שיעורים לבד" "היא לא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם" אני שומעת לא פעם הורים מתוסכלים המתלוננים על ילדיהם. המילים "תמיד", "אף פעם", "חודש שלם" ואפילו "כמעט תמיד" חוזרות על עצמן. כאשר אני שואלת שאלות כדי להבין יותר מה באמת קרה, אני מגלה עובדות שאינן תומכות בהכללות שההורים אמרו. הילד שאף פעם לא מכין שיעורים לבד – בבירור המציאות, התגלה שהוא לעיתים מבקש עזרה במקצועות רבי מלל וגם זה רק כשיש לו הרבה מאוד שיעורים. הילדה שלא אוכלת כלום חוץ מצ'יפס ולחם, אוכלת אצל הסבתא ואצל חברים גם מאכלים נוספים. עודדתי את ההורים לשוחח עם הילדים ולהבין מה עומד מאחורי ההתנהגות שלהם. הילד אוהב שאמא מקדישה זמן רק לו. כשהוא מציע לך שישחקו יחד, אין לה תמיד זמן. אבל כשהוא מתלונן על שיעורים, היא תמיד יושבת לידו. הילדה לא רואה שהיא מתעקשת. היא פשוט אומרת להם שזה מה שהיא רוצה לאכול והם נותנים. היא גם אוהבת את הדאגה שלהם סביבה. כאשר ממעטים להשתמש בהכללות ומאפשרים בירור של העובדות, מגלים הרבה פעמים מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות של הילד. שימו לב מתי וכמה אתם משתמשים במילות הכללה/צמצום כמו: תמיד, כמעט תמיד, כל הזמן (כל ה...), אף פעם, פעם אחת, כלום, הכל.... כאשר אתם שמים לב שאתם מכלילים, שוחחו עם הילד, הבינו למה הוא בוחר להתנהג בצורה שהוא מתנהג . וחשוב שתגלו אמפטיה, אל תכנסו למגננה ובטח לא להתחשבנויות של "אבל פעם..." קבלו את מה שהילד אומר, הודו לו שהיה כן אתכם ושימו לב איך אתם יכולים להיענות לצורך, שנמצא מתחת להתנהגות שלו. הכללות יוצרות מיסוך ולא מאפשרות בירור ענייני למה הילד מתנהג כמו שהוא מתנהג. כאשר נצמדים לעובדות, מגלים שמנעד התגובות של הילד רחב יותר ממה שחשבו. וזכרו, אני פה לעזרתכם אל תהססו לפנות אלי גם בפרטי בכל שאלה, תהיה, אתגר שיש לכם.
By חיה פנחס 29 May, 2021
"' את צריכה לשמוע איך הוא מדבר אליי ליד החברים שלו" " היא מבטלת כל מה שאני אומר, בעיקר כשאנחנו ליד ההורים שלה". " אי אפשר להמשיך לחיות ככה, כשרואים רק כמה אני לא..." כל אחד רוצה שיתייחסו אליו בכבוד, חשוב לבדוק האם אנחנו מתייחסים בכבוד, בעיקר לקרובים לנו ביותר. פרופ' שלנגר , פרופ' באוניברסיטה העברית, בחוג לפילוסופיה, מדבר על שלוש משמעויות שהוא נתן ל"כבוד האדם": 1. Honor – "יִקר" . 2. Respect – הערכה. 3. Dignity –חשיבות האדם. 1. Honor – "יִקר" - כבוד האדם במובן של ה- Honor - יצירת קודים בהתנהגויות וטקסים, מנהגים קבועים שחוזרים על עצמם. זה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות, בשפת הגוף, במרחק. בזוגיות זה יבוא לידי ביטוי באינטראקציה בין בני הזוג. חשוב לייצר את ה"ככה זה" אצלנו, כי זה שומר על המסגרת של הזוגיות. ב-Honor- אנחנו שומרים על המסגרת של הזוגיות שתורמת לחוויית הביטחון בתוך הזוגיות. לדוגמה: אחרי שהילדים נרדמים יושבים רבע שעה ומדברים, או כל מי שיוצא מהבית, ניגש לבן הזוג שנשאר בבית ונותן חיבוק ונשיקה. איך ה-Honor בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? מה חשוב לכם שיהיה שם, בתוך היחסים שלכם, שייצר את הסדר הזה, את הקדימות הזאת? אילו דברים הקבועים, שגרות הקבועות, דברים שחוזרים על עצמם יש בזוגיות שלכם? מהו ה"ככה זה" אצלנו שלכם? חשוב : - קבעו שגרות שמוסכמות על שניכם, חשבו מה ייתן לכם את ההרגשה שרואים אתכם, שאכפת מכם? - הוסיפו כל פעם מנהג אחד שמוסכם עליכם, כשהוא יהפוך לשגרה, הוסיפו מנהג נוסף . 2. Respect – הערכה - כאן כבוד האדם יבוא לידי ביטוי ביכולת שלנו לזהות שבן הזוג עשה מעשה ראוי ולשבח אותו על כך ולתת לו חיזוק חיובי על כך, לעודד אותו, להוקיר אותו ולהכיר בזה. כן, פרגון שייך לכבוד אדם. זהו צורך בסיסי אנושי, כשמישהו עשה מעשה ראוי, זה לא מובן מאליו, תפקידנו לסמן את זה, להוקיר את זה, להודות בזה, מהלב. איך ה-Respect בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? - באיזו דרך אתם מפרגנים אחד לשני? - מה האופן שבו האחר יודע שאתם מעריכים אותו? חשוב: - עשו לכם מנהג לומר, לפחות פעם אחת ביום, מילה טובה לבן הזוג. - ציינו לעצמכם , ואפשר גם לומר לו, לפחות פעם ביום, משהו שהוא עשה שהרחיב לכם את הלב, זה יכול להיות גם משהו קטן. 3. Dignity –חשיבות האדם - פרופ' שלנגר מפרש את Dignity כמשהו שיש לנו אותו. אלה קודים פנימיים שיש לנו והם אינם מותנים ותלויים בנסיבות ובמי אשר מולי. איך ה Dignity בא לידי ביטוי בזוגיות שלכם? - עד כמה אתם מביאים את עצמכם בזוגיות? - עד כמה אתם מרגישים שזה בטוח לכם להיות חשופים בזוגיות? חשוב - התייחסו בכבוד לבן הזוג כשאתם לבד ועל אחת כמה וכמה ליד הילדים או ליד אנשים. - זכרו כשאתם "מקטינים", מורידים מכבודו של בן הזוג, אתם מעידים בעצם על עצמכם, שזה בן הזוג שלכם. ואם אתם מתקשים, אל תהססו לפנות אלי , אשמח לעזור.
Share by: